סוף....מתחילים
2014
17/12/13
נאור
יקר,
מזמן
לא כתבתי לך,
נאור.
עכשיו
שמתקרב את סוף השנה יש לי צורך לספר לך מה
קרה במשך השנה שחלפה.
נכנסים
לשנה השמינית בילדך,
וזה
עדיין לא כל כך ברור לי איך יכול להיות
שעוד אירועים חולפים ואתה לא נוכח.
המילים
אלו שאני כותב נותנות לי הרגשה טובה,
אני
משתף אותך כי אתה עדיין חלק מהחיים שלי
ושל המשפחה.
את
החיים הפיזי שלך נגמרו בגיל 25
אבל
אני מרגיש אותך היום בדמיון ובפנטזיות
כגבר בן 33
!!
בראשון
לינואר,בדיוק
לפני שנה,
הייתי
מאושפז בבית חולים בחיפה,
אחרי
שגילו את המקור של כל הכאבים בגוף ובשרירים
בהם סבלתי.
רופא
רמאטולוגי טיפל בי עם סטרואידי והוציא
אותי מבית חולים על הרגליים אחרי שבוע.
היום
למרות שאני במעקב מרגיש טוב.
אמה
באותם חודשים גם הייתה במצב קשה בגלל כאבי
גב חזקים כך שבילינו שננו על הספות בסלון
שעות ארוכות.
האחים
שלך עזרו לנו לפי הצורך.
היום
גם אמה במצב סביר אחרי כמה טיפולים.
אני
ממשיך לטפל בבריאות ולשמור על עצמי כי יש
לי עוד הרבה דברים לספר לך .....וגם
הרבה מתלות (
פרויקטים)
לסיים.
טוב,
נמשיך....
לא
סיפרתי לך שיניר ואילין ביום שישי אחרון
הודיעו לנו שהשנה מתחתנים.
יניר
קנה לאילין טבעת מעוד יפה (
לירן
ואני עזרנו לו בתהליך הקניה).
עבורי
זה החתונה הראשונה כי דקלה ודורון לא
התחתנו עד היום.
אני
מאוד התרגשתי אולי אפילו יותר מהצעירים
עצמם.
הרמנו
כוסית לחיים ולמזל טוב.....
יש
בעיה בקשר לתאריך החתונה כי ה "מונדיאל
"
ממש
ביוני יולי ואילין מסיימת את הלימודים
....כך
שחושבים על ספטמבר.
אתה
זוכר לפני שמונה שנים כמה עבדת מסביב
לארגון השידורים של המשחקים בפאב של
הקיבוץ?
2006
המונדיאל
אחרון שלך שכל כך מוטבע בזיכרוני,
ביחד
בחדר שלך עם כוס ביררה וגרעינים.
וכך
סופרים את השנים ארבע (2010)
ועוד
ארבע (2014).....=
8 שנים!
נחזור
ליניר,
עדיין
אין תאריך אני הודיע לך ...
דבר
נוסף,
ארנון
של דקלה סיים בחיל אוויר ואחרי קורס באל
על הוא "משותת"
בבירות
של אירופה,
כל
הילדים ודקלה כבר קיבלו "טרמפ".
במרץ
השנה אחרי עבודה מאוד קשה הצלחנו לחגוג
את היום הולדת התשיעי (
90 !!) של
נוננה קלרה,
היית
לי הצלחה גדולה,
ארגון
למופת ובמיוחד לרכז את 99
% מקרובי
המשפחה.
כולם
בירכו והזכרנו מי היה חסר,
אתה
בני יקר,
דוד
ויקי וברונה פוליתי בת דודה של נוננה
שנפתרה לפני כשנה.
( "פופטה"PUFFETTA
כך
הכינוי שלה ).
אמא
עזרה לי מאוד וכולם נרתמו ליום זה.
נחזור
לספר עלנו:
בספטמבר
נסעתי עם לירן לאיטליה.
התירוץ
או הסיבה לנסיעה כי באותם ימים התקיים
שבוע אופנה במילנו,
דבר
שלירן חלמה להיות בו כבר שהיית בת חמש
עשרה,
החלטה
הייתה קשה במיוחד בגלל העלות הגבוע.
החוויה
הייתה מדהימה ובמיוחד להיות יחד ולבד עם
לירן באתרים של הילדות שלי והנעורים.
הצלחנו
לתאום ולהיות נוכח בכמה אירועים מאוד
מוצלחים בתחום האפנה .
הצלחנו
גם להתחבר לכמה ביקורים באתרי אומנות
מאוד יפים.
בקיצור
,נאור,
היה
ממש טוב ,
וברור
לך שחזרתי הביתה עם "שק"
של
צילומים.
לאחר
שחזרתי התחלתי לטפל ביום הולדת השישים
של אמה,
התחלתי
לשרוך את התמונות מאז שהייתה קטנה כדי
לעצב ספר,
ארגנתי
את ה-
שש
מתנות +1
לכבוד
עשר שנים הבאות.
בסוף
הצלחתי להפתיע אותה כי בטיול ללונדון
מתוכנן רק לנו הילדים הצטרפו.
רק
בשדה תעופה הם יתגלו וביחד עברנו חמישה
ימים באושר בקור אבל ללא גשם.
שתינו
הרבה בירה,
ראינו
הרבה מוזאונים והלכנו הרבה ברגל....
בימים
אלו נפתר צבי ינאי,
סופר
ומדען מפורסם.
קראתי
בחודשים אחרונים את הספרים שלו על החיו
הקשים ומעניינים ועל המשפחה בזמן מלחמת
עולם השנייה,
וגם
על אך האבוד שהוא מצא באיטליה אחרי הרבה
שנים.
בגלל
מותו כותבים הרבה בעיתונות ובאינטרנט,
כך
שהיתי עסוק עם הנושא זה.
על
קבר שלו נכתב משפת של ישעיהו ליבוביץ :
"
אדם
לא ניקבר,
רק
גופו נקבר".
השבוע
התחלתי שוב לצייר,
נכנסתי
לסטודיו ובראש הייה לי את הצבע הכחול,
של
ים,
שמיים,
כך
התחלתי.
קומפוזיציה
של שני בדים שאחבר יחד בסוף.
ים
סוער וים שקת.
אופק.
ושמיים.
ציור
שעדיין לא יודע איך יראה בסוף אבל ציור
שאני חושב שתאהב.
נאור
שלי,
אני
סוגר את השנה הזאת בברכה קצרה:
"שיהיה
טוב".
שאוכל
להמשיך "לדבר"
אתך
...כל
כך מתגעגע לחיבוק שלך.
אבא
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה