ספסל 24/11/2008
מצאתי לעצמי ספסל בקמפוס.
הוא תמיד פנוי בשבילי, השמש מולו ומולי, דשא ירוק מסביב, שקט, פסל שדומה לפסלים של הנרי מור, דקלים זהים לדקלים של מוטי המובילים לים שלנו, וגם העורבים- מחפשים שאריות מזון.
על הקיר של הבניין ממול תלוי בד ענק בצבע לבן ועליו המילים: "מעולם לא נראינו טוב יותר – NEVER LOOKED BETTER".
אינני מסכים.
צעירים עוברים, חלקם נחים על הדשא, זוגות מתבודדים, פה ושם.
עולם חי מסביב.
אני על הספסל, כרגיל, עם הכריך שהבאתי מהבית, עם בקבוק מי ברז, שהספיקו להתחמם. העננים בשמיים הבהירים אינם מסמנים את בוא הגשם. חם בחוץ, קר בפנים.
מצאתי לעצמי ספסל בקמפוס.
הוא תמיד פנוי בשבילי, השמש מולו ומולי, דשא ירוק מסביב, שקט, פסל שדומה לפסלים של הנרי מור, דקלים זהים לדקלים של מוטי המובילים לים שלנו, וגם העורבים- מחפשים שאריות מזון.
על הקיר של הבניין ממול תלוי בד ענק בצבע לבן ועליו המילים: "מעולם לא נראינו טוב יותר – NEVER LOOKED BETTER".
אינני מסכים.
צעירים עוברים, חלקם נחים על הדשא, זוגות מתבודדים, פה ושם.
עולם חי מסביב.
אני על הספסל, כרגיל, עם הכריך שהבאתי מהבית, עם בקבוק מי ברז, שהספיקו להתחמם. העננים בשמיים הבהירים אינם מסמנים את בוא הגשם. חם בחוץ, קר בפנים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה