לזכר נאור קאלו

לזכר נאור קאלו

יום שלישי, 11 בנובמבר 2008

יום הולדת של נאור 2008

יום הולדת 2008 ללא נאור

ביום שני זכרנו את נאור שלנו.
.היה יום קצת אפרורי, קצת קר
קושי ובכי כבר בגרוני לילה קודם,
התבוננות בתמונות, בסרטים,
בילד השמח, שנלקח מאתנו.
קצת תמונות מילדות,
סרט מהגן או מבית הספר.

בבוקר כתבנו את המילים לאירוע,
בבוקר הדבקנו על הכרית הקרה
את התמונה הצבעונית העשויה מחרסינה,
יחד עם פרחים, יחד עם האחים שלך

לא היה קל, אבל בחרנו ביחד.
בחרנו בלהיות יחד,
יצאנו למקום בו היינו עם נאור,
אכלנו, דיברנו, זכרנו,
סיפרנו וגם צחקנו.

אחר כך, היינו בים עם הצעירים, שאפו עוגות;
הצעירים באו מכול מקום.
אוירה קודרת במקצת,
עד שעברנו את המחסום והשתחררנו-
דברנו,פטפטנו, זכרנו.
בזמן שהשמש שקעה,
כמו שהיא שוקעת בכל יום.

גם ביום ההולדת של נאור
השמש שקעה, הירח יצא
ויהלי הקטנה (הנכדה) התבוננה למעלה
עם חיוך ואושר.

הצעירים חיבקו אותנו,
הצעירים הרגישו והתרגשו.
עם הלילה, כולנו חזרנו הביתה,
עם מחשבות. עם המחשבה, שאנו לא לבד.
********
נכתב ונקרא על ידי אבנר ביום ההולדת של נאור, 2008

צעירים יקרים,
היום, 10 במרץ, לפני 27 שנה, נאור יצא לאור.
אולי לא כולם יודעים, אבל השניות הראשונות של חייו היו מלוות בקצת חרדה. הוא היה ממש כחול, חבל הטבור נכרך מסביב לצווארו... אבל המיילדת, ללא היסוס, שלשלה את נאור החוצה, מהרגליים, והצבע הבהיר, הורוד, היפה, עטף אותו מקצה לקצה... וכך הוא היה, יפה כל-כך, עד שמלאו לו 25 שנה...

זוכרים כולנו את יום ההולדת האחרון. יום הולדת 25.
כאילו ידע שזה יום ההולדת האחרון... כאילו ידעתי כי סרט הוידיאו שצילמתי לא הצליח בפעם הראשונה, פשוט בגלל ההתרגשות, לא לחצתי עלrecord ... התעקשתי שנעשה שוב את הכניסה לבית, למען הצילום, למען ההנצחה של הרגעים היפים האלו. נאור שיתף פעולה, עם החיוך הגדול שלו, ויצא החוצה. כך יכולתי לצלם אותו שוב, עם אותו מבט ושמחה בעיניים... עם הנצנוץ בעיניים הכול-כך אופייני לו.

צעירים יקרים,
אנו רוצים להגיד לכם, שאתם התמיכה הגדולה ביותר שלנו... יותר מכל קבוצות התמיכה שיש לנו ויותר מכל העובדות הסוציאליות.
אבל בכל אופן, תמשיכו בדרך שלכם, בחיים שלכם...
נשמח, אם בכל שנה נוכל להיפגש יחד... לפעמים בקבוצה גדולה, לפעמים פחות גדולה..., לא משנה... אתם נושאים אתכם בלב את נאור שלנו, בכל מקום, בכל עת...

הרבה תודות שחשבתם, ארגנתם וטרחתם,
חיבוק גדול מכל משפחת קאלו.

אין תגובות: