אתמול זכרנו את נאור גם השנה הגיעו הרבה חברים וקרובי משפחה
מילים שכתבתי שבוע לפני
מחשבות
שש שנים חלפו מאז
שאינך.
הספירה לא פוסקת.
לא רק זו המונה את השנים,
אלא גם את הימים...
את הירחים.
כמו בלידה,
גם במוות ובאבל
שבוע ראשון-
בילבול
שנים ראשונות-
הסתגלות
ולאחריהן,
שנים של זיכרון.
בלידה יש תקווה;
במוות אין.
חולפות השנים
והכל זורם לו באופן הרגיל והמתבקש-
הילד גדל,
מתפתח- ואתה
משחרר את החבל.
הילד איננו.
אתה קשור לכל פיסת זיכרון.
שש שנים עברו.
החבל משתחרר.
אבל
לאט....
לאט....
מילים שכתבתי לילה קודם
יום ים לזכר נאור
9-8-2012
יום ים לזכר נאור
9-8-2012
עברו שש שנים
מאותו לילה מר ונימהר,
בו נשמעו הדפיקות בדלת.
שוב אנו מתאספים
כאן, על שפת הים,
כמו לפני שנה,
באווירה של רוגע,
שלווה וזיכרון.
היום,
לפני שש שנים,
נאור נפרד מהמשפחה,
מהחברים ומהחיים.
וכמו לפני שנה-
כך גם היום, נראה
לנו כי הדרך הראויה ביותר להנציח את נאור,
היא דרך חוויה של חיים;
של חיים בים- אותו
ים, שהיה אהוב כל
כך ע"י נאור
ולצידו- המשפחה
והחברים.
תודה
רבה לכולכם שהגעתם לזכור את נאור אתנו.-
אתה בטוח שאתה
רוצה את זה כאן ולא בסוף?
נאור,
כמו רבים מחבריו,
התייצב לצו שמונה וניכנס ללבנון בלילה
של ט"ו באב,
משם לא חזר אלינו עוד.
כולנו הכרנו את
נאור וזוכרים אותו מלא ביטחון,
מלא חיוך, מלא
הומור, מלא
אחריות...
אבל הגורל לא עשה
חישב עם כול
ה"מלאים"
האלו... המלאים-
נהפכו לחסרים.
חסר החיבוק של
נאור, חסרה נוכחותו
בארוחות של שבת,
בחגים, חסר
החלום של הקמת משפחה צעירה חדשה...
חסרים החיים.
והחסר הזה נמשך
כבר שש שנים לא רק אצלנו,
המשפחה, אלא
אצל כולנו, הנוכחים
כאן היום.
אנו מתגעגעים
וננסה להמשיך לזכור ולהזכיר את נאור כל
שנה כאן בים, כפי
שאנו חושבים שהיה רוצה.
ומספר מילים
אחרונות- בתקופה
האחרונה נשמעים במחוזותינו רעמים של
מלחמה. אני מלא
תיקווה, שלא נעמוד
שוב בחוויה הנוראה של 2006,
חוויה שתרוקן את המלאים ותשאיר אותנו
עם חסרים רבים.
כל אחד ואחת מאתנו
חייב להשפיע ולוודא,
שלא נכנס להרפתקאה מסוכנת נוספת.
תודה שוב לכולכם.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה