28/10/2011
חברים של נאור סיימו היום יום שישי 3 ימי הליכה, הליכה עם נאור בלב, והפעם הקטע - רשימה בעלון של אלמוג אלוני ושלומית קרקובסקה
טיול בשביל ישראל לזכרו של נאור קאלו ז"ל
המסורת הזו מאוד חשובה גם למשפחה של נאור. בלילה הראשון הם מגיעים ויושבים איתנו, זה מחזק אותנו ואותם. אנחנו מאוד מתמלאים מזה שהם מגיעים. יש בזה אתגר,
התמודדות משותפת עם הדרך והזיכרון. חשוב לציין שהטיול הוא לזכר נאור, אבל לא באווירה של אבל אלא של שמחה, כיף, חגיגת ארץ ישראל ולינה על אדמתה.
כששואלים אותנו איך היה בטיול, כמובן שהיה כיף, אבל צריך לזכור שיש כאן חוליה חסרה. חיים עם זה, אבל זה תמיד חוזר. יש חבר חסר - נאור שיושב עם החבר'ה בארוחות על האש ונמצא איתנו על מגרש הכדורגל. כשהולכים לים רואים אותו יוצא מהמים עם חיוך אחרי שתפס עוד גל טוב, עובר בשביל על האופניים ואומר שלום לכולם. הוא נמצא וחסר בכל מקום,
בכל מפגש של החבר'ה, בכל חתונה ולידה. כאדם, אנחנו לוקחים ממנו את האופטימיות, אהבת החיים ושמחת החיים; את הערכיות, האכפתיות, המוסריות. איש גדול מימדים עם לב ענק וחיוך בלתי נשכח."
לפני שבועיים, יצאו חבריו של נאור קאלו ז"ל לטיול בשביל ישראל, לזכרו. שנה לאחר נפילתו של נאור במלחמת לבנון השנייה, ארגנו חבריו הטובים טיול בשביל "ים לים", מחוף אכזיב ועד לכנרת - שהוקם לזכרם של הנופלים בכפר דבל. מאז, הפך הטיול למסורת, עליה מספר אלמוג אלוני, אחד מחבריו הקרובים: "חיפשנו דרך להנציח את זכרו של נאור בכל שנה, באופן שונה מהמפגש בבית הקברות ורצינו להתאסף לזכרו בדברים שאהב. נאור היה אדם של הרפתקאות – טיולים, גלישה, סנו- בורד, רכיבה - הכל. חשבנו שמאוד מתאים לזכור אותו דרך הרפתקת הטיול ואהבת הארץ.
החלטנו לצלוח את שביל ישראל, ולהתקדם קצת בכל פעם. אנחנו מתקדמים מצפון לדרום ובכל שנה יוצאים לשלושה ימים, עם שני קומבים, אוהלים וציוד. יש גרעין קבוע של בערך
שמונה חברים קרובים, וכל שנה חברים נוספים מצטרפים. התחלנו בקיבוץ דן וסיימנו לעלות מהכינרת, השנה טיילנו מהר מירון וכעת אנו נמצאים באזור יבנאל. בעוד שנתיים אנחנו מתכננים להגיע גם לקיבוץ ולסיים בצריף, בים. השאיפה היא לסיים את המסלול ב- 2026, באילת, כשהטיולים מלווים את ההתפתחות שלנו ועם הזמן מצטרפות הנשים וכמובן גם ילדים. הטיול מאפשר לחבר'ה לקחת פסק זמן מהחיים –
עבודה, שירות קבע, קיבוץ – כל אחד וסדר יומו. כיום אנחנו כבר מאוד מיומנים, יש תיק מבצע, ברור מה צריך לעשות ועובדים יחד בצורה מאורגנת. יש טיול הכנה, מכינים
את המסלול ומקומות לינה בשטח.
חברים של נאור סיימו היום יום שישי 3 ימי הליכה, הליכה עם נאור בלב, והפעם הקטע - רשימה בעלון של אלמוג אלוני ושלומית קרקובסקה
טיול בשביל ישראל לזכרו של נאור קאלו ז"ל
המסורת הזו מאוד חשובה גם למשפחה של נאור. בלילה הראשון הם מגיעים ויושבים איתנו, זה מחזק אותנו ואותם. אנחנו מאוד מתמלאים מזה שהם מגיעים. יש בזה אתגר,
התמודדות משותפת עם הדרך והזיכרון. חשוב לציין שהטיול הוא לזכר נאור, אבל לא באווירה של אבל אלא של שמחה, כיף, חגיגת ארץ ישראל ולינה על אדמתה.
כששואלים אותנו איך היה בטיול, כמובן שהיה כיף, אבל צריך לזכור שיש כאן חוליה חסרה. חיים עם זה, אבל זה תמיד חוזר. יש חבר חסר - נאור שיושב עם החבר'ה בארוחות על האש ונמצא איתנו על מגרש הכדורגל. כשהולכים לים רואים אותו יוצא מהמים עם חיוך אחרי שתפס עוד גל טוב, עובר בשביל על האופניים ואומר שלום לכולם. הוא נמצא וחסר בכל מקום,
בכל מפגש של החבר'ה, בכל חתונה ולידה. כאדם, אנחנו לוקחים ממנו את האופטימיות, אהבת החיים ושמחת החיים; את הערכיות, האכפתיות, המוסריות. איש גדול מימדים עם לב ענק וחיוך בלתי נשכח."
לפני שבועיים, יצאו חבריו של נאור קאלו ז"ל לטיול בשביל ישראל, לזכרו. שנה לאחר נפילתו של נאור במלחמת לבנון השנייה, ארגנו חבריו הטובים טיול בשביל "ים לים", מחוף אכזיב ועד לכנרת - שהוקם לזכרם של הנופלים בכפר דבל. מאז, הפך הטיול למסורת, עליה מספר אלמוג אלוני, אחד מחבריו הקרובים: "חיפשנו דרך להנציח את זכרו של נאור בכל שנה, באופן שונה מהמפגש בבית הקברות ורצינו להתאסף לזכרו בדברים שאהב. נאור היה אדם של הרפתקאות – טיולים, גלישה, סנו- בורד, רכיבה - הכל. חשבנו שמאוד מתאים לזכור אותו דרך הרפתקת הטיול ואהבת הארץ.
החלטנו לצלוח את שביל ישראל, ולהתקדם קצת בכל פעם. אנחנו מתקדמים מצפון לדרום ובכל שנה יוצאים לשלושה ימים, עם שני קומבים, אוהלים וציוד. יש גרעין קבוע של בערך
שמונה חברים קרובים, וכל שנה חברים נוספים מצטרפים. התחלנו בקיבוץ דן וסיימנו לעלות מהכינרת, השנה טיילנו מהר מירון וכעת אנו נמצאים באזור יבנאל. בעוד שנתיים אנחנו מתכננים להגיע גם לקיבוץ ולסיים בצריף, בים. השאיפה היא לסיים את המסלול ב- 2026, באילת, כשהטיולים מלווים את ההתפתחות שלנו ועם הזמן מצטרפות הנשים וכמובן גם ילדים. הטיול מאפשר לחבר'ה לקחת פסק זמן מהחיים –
עבודה, שירות קבע, קיבוץ – כל אחד וסדר יומו. כיום אנחנו כבר מאוד מיומנים, יש תיק מבצע, ברור מה צריך לעשות ועובדים יחד בצורה מאורגנת. יש טיול הכנה, מכינים
את המסלול ומקומות לינה בשטח.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה